כל כך מבלבל להיות הורה למתבגרת.
הילדה השמחה, הפכה לנרגנת.
הילדה שהלכה לכל הצגות הילדים, מצמצמת את עולמה לטיקטוק.
הילדה שחיכתה למפגש עם סבא וסבתא, לא מעוניינת להצטרף כשנוסעים אליהם.
הילדה הפרפקציוניסטית שחשוב היה לה כל כך להצליח בלימודים, פתאום נראה שזה הכי פחות משמעותי עבורה.
כל נסיעה לחופשה כיפית צריכה להיות מתואמת איתה, מכיוון שהלו"ז שלה צפוף.
הילדה שמבקשת את חוות דעתנו בקניות בגדים, רק על מנת לבחור את ההיפך ממה שהצענו.
מבלבל ממש.
*************
כל כך מבלבל להיות מתבגרת.
טורנדו של רגשות, רגע אחד העולם נראה שמח ורגע אח"כ עצבות בלתי מובנת.
הגוף משתנה בכזו מהירות, לא יודעת לזהות את מי אני רואה במראה.
מתעוררת בבוקר עם מצב רוח מעולה, מסתכלת במראה ומגלה חצ'קון ענק!!! ואמא שלי אומרת שבכלל לא שמים לב.
מתי האמא הזו הפכה לכל כך לא אותנטית?
איך יכולתי להעריץ אותה?
מיום ליום אני מגלה את החסרונות שלה.
ההורים שלי לא מבינים מה עובר עלי, הם מנסים לשלוט עלי.
מה כל כך חשוב להם שהחדר יהיה מסודר? הבלגן הוא בפנים!
***************
אז מה?
תקשורת, כל הזמן.
המתבגר מבולבל, חשוב שאתם לא תתבלבלו ותזכרו שאתם מכירים את הילד שלכם.
הזרות היא רק מראית עין, היא לא באמת.
אתם משמעותיים ביותר, יש לכם תפקיד עצום.
תמיד היה ועכשיו אפילו עוד יותר.
וזה עוזר להיזכר מידי פעם בתינוקות שהם היו, זה מעורר אמפטיה ברגעים של עצבים:)
