הילד הבכור.
בסדר הלידה יש מיקום אובייקטיבי, מי נולד לפני מי?
ויש מיקום סובייקטיבי, מי אני ביחס לאחים שלי? איך המיקום שלי משפיע על יחס ההורים שלי?
יחד עם זאת, יש איפיונים משותפים לילד הבכור, האמצעי, הצעיר וכו'.
הילד הבכור מעריך סמכות, יודע להתנהל מול כללים וחוקים.
מפנים את כללי ההתנהגות הרצויים בכל מסגרת.
יודע לתקשר עם מורים/גננות/ממונים.
רמת הציפיות מהבכור היא הגבוהה ביותר ורמת החופש שלו לגלות מי הוא באמת, הנמוכה ביותר.
הוא מחזיק על גבו את ציפיות הוריו ואת הרצון להגשים עבורם את הציפיות. ההתבוננות שלו על המבוגרים והבנת הציפיות ממנו (הגלויות והסמויות) מביאה לפרפקציוניזם, לרגישות רבה ולרצון לרצות את ההורים.
לקבל הכרה לכך שהוא טוב ומוצלח.
כמובן, הוא מקבל את תפקידו כבכור כאשר נולדים לו אחים.
כאשר נולדים האחים הוא הופך להיות סמכות עבורם.
במקרים מסויימים הוא עוזר הורה.
נדרש ממנו לסייע, לוותר. הוא אמור להתנהג בבגרות ובאחריות.
הילד הבכור נושא את עיניו ומסתכל על הוריו, כמוהם אף הוא רוצה להנהיג את הבית. לעיתים הוא גם מקבל מהם אישור על כך שהוא מנהיג את אחיו.
הוא מתבקש לשמור עליהם, לומר להם מה מותר ומה אסור, לסייע להם במטלות שונות וכו'.
הוא מחזיק בתפקיד ודרך התפקיד מתקיים מרחק מסויים מאחיו.
למעשה הוא נמצא בין שתי קבוצות שבאף אחת מהן הוא לא שווה בין שווים.
הוא לא שייך עד הסוף לקבוצת ההורים מכיוון שלמרות תפקידיו הוא עדיין הילד שלהם, והוא גם לא שייך עד הסוף לקבוצת האחים.
נוכל לראות את הילד השני והשלישי משחקים, עושים שטויות וצוחקים, בעוד
הבכור יהיה יותר בעמדת התבוננות או הפעלה. פחות כחלק שיוויוני בקבוצה.
גם בבגרות נוכל לראות משפחות שהבכור הוא דמות להתייעצות ולהסתייע בו אך פחות כדמות שמייצרת סביבה נינוחות ושיוויוניות.
הבכורות מחזיקה בתוכה חוויית דחייה, מכיוון שבתוך המשפחה הבכור מתנייד בין הקבוצות, ללא קבוצה משלו.
בגלל שהילד הבכור יודע מה מצופה ממנו וחשוב לו מאוד לעמוד בציפיות ממנו, דרגת החופש שלו היא המצומצמת ביותר מבין אחיו.
לעיתים, הבכור ירגיש שממילא אין לו יכולת לעמוד בציפיות שיש ממנו, ובמקרה כזה הוא "יוותר" על הבכורה וסך האיפיונים יעברו בד"כ לילד השני.
במקרה של הפלה/לידה שקטה לפני הולדת הילד הראשון, חלק מהאיפיונים עשויים להשתנות. מכיוון שאז לא מדובר על ילד בכור אלא על הילד הראשון.
כאשר הורים מגיעים אלי ומתארים לי את המערך המשפחתי, בד"כ הכי הרבה מורכבות מתוארת בקשר ובקונפליקט שיש עם הבכור.
הרבה פעמים תיאור הבכור ילווה בתחושת גאווה גדולה.
אך כשההורים יתארו את הילד הצעיר, באופן לא מכוון החיוך מתפשט על פניהם תוך כדי התיאור.
כמובן שהמשמעות היא לא בכך שהילד הבכור פחות אהוב, אלא הוא מפעיל מערך תגובות שונה לחלוטין אצל ההורה.
– – – – – –
המלצות:
חשוב שהורה יפתח את האפשרות של הבכור להתנהג גם אחרת.
לצמצם אמירות: "לא מתאים לך להתנהג כך".
לעודד התנהלות של הילדים כקבוצה מבלי לקטלג בתפקידים מוגדרים.
מודעות לכך שייתכן והבכור לא מרגיש עד הסוף שייך, ובתפקידו כעוזר הורה מצטמצם מקומו בקבוצת השווים שלו (האחים).
לבדוק את התגובות הרגשיות שעולות בהורה מתיאור הבכור שלו.
להבין את העומס שייתכן וקיים שם.
