פינוק מחליש את הילדים ובמקום לגדל ילד שמאמין בעצמו, גדל ילד תובעני שמאמין שכולם צריכים למלא את רצונותיו.
הילד המפונק יוצא לעולם ומרגיש שרימו אותו.
הוא צריך להתאמץ, להכיל תיסכול, לחכות בתור, לראות סיטואציות שאחרים מקבלים את המרכז ולא הוא וזה כל כך שונה מהמסר שההורים העבירו לו.
תחושת האמון בעצמו ובאחרים נפגעת, ותחושת חוסר האונים משתלטת.
מה זה פינוק?
כל מה שילד יכול לעשות בעצמו אבל ההורה עושה זאת עבורו, והילד מפתח תלות בעשייה של ההורה.
שימו לב, לא מדובר על הבעת אהבה, חיבוקים, נשיקות, עידוד וחום.
מדובר על תפיסה של ההורה שבה הוא שם את האושר של הילד במקום הראשון, נמנע מראש מכל דבר שעשוי לתסכל את הילד או לגרום לו להתאמץ.
העניין הוא שככל שילד יותר מפונק כך הוא פחות מאושר.
קצת דוגמאות:
ילד שפוקד על הוריו לנגב לו את הטוסיק.
ילד שמוכן לאכול רק כשהוא רואה טלוויזיה.
ילד שתובע שילבישו אותו למרות שהוא כבר לגמרי מסוגל.
ילד שיושב ופוקד "מים" ויש עוד כל כך הרבה דוגמאות.
כמובן שבמערכת יחסים טובה, מידי פעם נעשה עבור האחרים דברים שהם יודעים לעשות בעצמם. העניין הוא התלות שמתחילה להתקיים.
ילד מפונק גדל להורה מפנק. למה ההורה מפנק?
לפעמים רצון לתיקון כאב או סבל מהילדות שלו. ההורה זוכר את הנוקשות או המחסור שלווה בילדותו ומנסה לעשות משהו הפוך. מתוך כוונה להיטיב.
לפעמים ההורה בעצמו היה ילד מפונק וככזה הוא מתקשה להכיל תיסכול, מבחינתו העיקר שיהיה שקט.
לפעמים הורה שמעוניין לייצר תלות של הילד בו, זה נותן תחושת שליטה ומשמעות.
הורה שמרגיש שדרך הפינוק הילד יאהב אותו.
ילד שנולד אחרי משבר או הריון שהגיע לאחר קשיים, וההורה רוצה לרפד עד כמה שניתן את הילד.
אז מה עושים?
בודקים עם עצמכם, מה עומד מאחורי הפינוק שלכם.
מבינים שפינוק זה כמו התמכרות וצריך לייצר אצל הילד תחושת מסוגלות ע"י עידוד יכולות.
לא להיבהל מתיסכול, להבין שהילד צריך ללמוד שתסכול לא סוף העולם, וההורה צריך להיות בנוכחות מובילה ואמפאטית.
לבקש מהילד עזרה "אתה יכול לחתוך זיתים לארוחת ערב?"
להתייעץ איתו "אני מתלבטת האם ללבוש חולצה לבנה או כחולה, מה דעתך"?
להבין מה החוקים והגבולות שמשמעותיים עבורכם, לבדוק איזה ערך יש בהם ולתווך אותם לילדים.
לעודד, לעודד, לעודד. אתכם ואותו.
כשאני מלמדת פינוק, אני מבקשת מההורים לקרוא את השיר "מלך העולם" של שלמה ארצי.
ספויילר:
הפער בין האמא שעבורה הוא מלך העולם לבין תחושת המסוגלות של הילד מכמיר לב.