מכירים את הבדיחה הידועה- הילדים שלי והילדים שלך מרביצים לילדים שלנו? אצל רבים זו מציאות חיים (גם אם אין מכות).
אז כמה המלצות בסיסיות, איך מסתדרים במשפחה מורכבת.
(כתוב בלשון נקבה, ואני מתייחסת לשני המינים).
משפחה מורכבת, היא משפחה שבה לאחד מבני הזוג או לשניהם יש ילדים ממערכת יחסים קודמת.
מזל טוב! החלטת להתחתן/ לעבור לגור יחד. הגבר שהכרת הוא לא אבא של הילדים שלך. אין לו תפקיד של הורה על כל מה שמשתמע מהתפקיד ההורי.
כן, הוא יכול לעזור ביום יום אבל החינוך נשאר שלך.
כשהילדים שלו מגיעים אליכם, הם מגיעים לאבא שלהם. מותר להם לאתגר אותו, להכעיס אותו, להיות לא מרוצים. זה עניין שלו מולם.
ככל שלא תתערבי במערכת היחסים של בן הזוג שלך עם הילדים שלו, כך יהיה מקום למערכת היחסים שלכם.
הילדים קדמו למערכת היחסים הנוכחית. גם במובן של ציר הזמן. ההכרה העמוקה בקדימות הזו יוצרת שקט.
את מגיעה למערכת יחסים כאמא, זה מצמצם את הזמן המשותף ומצמצם פניות וספונטניות, אבל את עשירה באיכויות נוספות. העמדה שבה יש צורך לפצות את בן הזוג החדש מתישה ועם הזמן יוצרת כעסים.
אין חובה לילדים לאהוב, לתת נשיקה וחיבוק לבן הזוג שלך. מותר להם להתקשות עם הקשר שלך.
תפיסת הזמן שלכם לא זהה, עבורך מדובר בקשר מבוסס וטוב מבחינתם יש משהו חדש. תני להם זמן וביטחון.
כן, יש עיניים נוספות שמתבוננות על החינוך שלך, על הילד שלך.
לפעמים את מזהה שם ביקורת ויוצאת מהפוקוס שלך. מתחילה להתנהג באופן שלא מותאם לך, אלא מותאם למי שמסתכל עלייך. כל כך משמעותי לשים גבול.
מגיע לך ליהנות, מגיע לך שיהיו לך חיים זוגיים נפלאים.
כשמתעוררת אשמה, תנסי למקד סביב מה היא מתעוררת.
יש לך אפשרות לתת מודל חדש של יחסים זוגיים טובים, מכבדים ומספקים.
מתנה מהממת לילדים שלך.
