- כניסה למסגרת חדשה, זה לא טיפול בהלם. יש צורך בהדרגתיות עד לביסוס תחושת ביטחון.
כל ילד צריך זמן אחר.
- זה אינדיבידואלי. יש ילד שזקוק לשבוע עד שירגיש בטוח ויש ילד שאחרי יומיים ירגיש ביטחון.
- גם ההורה חווה פחד/התרגשות וכו' בהסתגלות.
זה לגמרי טבעי, רק שימו לב שאין השלכה של מה שאתם מרגישים על הילד.
- "שיבכה עד שיירגע", לא ממליצה על זה.
בדר"כ לא מדובר בהירגעות אלא במותשות וייאוש.
- מכיוון שמדובר בתהליך אינדיבידואלי לכל ילד, אי אפשר לעזוב רק בגלל שהסתיימו ימי ההסתגלות המוצהרים.
- אני יודעת שאתם אחרי החופש הגדול, מיציתם את כל ימי החופש והעזרה האפשריים אבל אתם בונים כרגע תהליך משמעותי ונדרשת לזה פניות וסבלנות.
- זה לא אומר שאחרי שבוע הסתגלות לא יהיה קשה כשתעזבו, אבל זה יהיה אחרי שהילד מכיר את המקום, הרעש, הריחות והפרצופים.
- נסו לבדוק חיבור של הילד לאשת צוות אחת לפחות, בגילאים הצעירים דמות המטפלת המשמעותית היא הכרחית לתחושת ביטחון.
- מאמינה בתהליך איטי וקשוב.
- כשאתם מרגישים שכבר יש אפשרות להיפרד, תייצרו טקס קטן וקבוע.
- לא לברוח לילד, לכבד אותו ולהיפרד.
בהצלחה💜