התגרשתם?

חמישה דברים שחשוב לזכור:

1. יש לך את 100% האחריות להתנהלות שלך.
   להימנע מללמד / להסביר / לתווך את הילדים להורה השני.
   אלא אם כן, ההורה השני מבקש עזרה או התייעצות.
   
   
2. הדמויות של ההורים מוטבעות בילדים. הילד מזהה את עצמו עם תכונות חיצוניות ופנימיות של ההורים. כשאחד ההורים מדבר רע על ההורה השני, בתוך הילד מתחיל פיצול.
   יש צדדים מסוימים באישיות שלו שנחווים כבזויים/דחויים.
   תימנעו מלדבר רע על ההורה השני.
   כן, כולל משפחה מורחבת וחברים.
   
   
3. לפעמים אחד הילדים בוחר צד.
   זה יכול להחמיא להורה שמרגיש שרואים שהוא צודק, שהוא טוב יותר, משמעותי יותר.
   אבל, זה מזיק. ילד שמנתק את עצמו מאחד ההורים מנתק חלקים מסויימים באישיות שלו.
   
   
4. גירושים יכולים לגרום להתנהגות קטנונית שלא רואה את התמונה בגדול, לאחד ההורים.
   חשוב למצוא את המקום שיאפשר לך להיות המבוגר האחראי בהבנה על טובת הילדים. על המקום שאפשר וצריך להתעלות מעל הסיטואציה.
   
   
5. הילדים לא אמורים להיות תיבת המסרים של ההורים.
   "תגידי לאימא שתקנה לך…."
   "תגידי לאבא שיחזיר את הבגדים שלך…."
   ממש לא.
   הילדים אמורים להתמודד עם אתגרי הגיל שלהם בנוסף לסיטואציה המשפחתית.
   הם צריכים להרגיש שלמרות השבר, יש להם הורים אחראים ובוגרים.
   הבטחתי 5 סעיפים, אבל השישי קופץ:)
   
   
6. תקבלו תמיכה מקצועית.
   מדובר בתהליך מורכב, נפרדים מחלומות על הזדקנות משותפת, על הילד הנוסף שרציתם ללדת, על הבית הגדול יותר.
   בתהליך יש כאב לצד גילוי כוחות ומשמעות.

*כמובן שכל הסעיפים לא מתייחסים להורות שנקבע שהיא מתעללת / אלימה.