מרגישים שאתם במאבק עם הילדים, מהבוקר מתחילה מלחמה.
מה קורה אצל הילד במאבק כח?
במאבק כח הילד פונה באופן לא מודע לדרך המפריעה, כשהמטרה העליונה שלו היא תחושת שייכות.
כשילד מרגיש שתחושת השייכות שלו פגועה הוא יתנהג באופן שלא יאפשר לנו להתעלם ממנו או מהרצונות שלו.
חשוב להבין שההתנהגות הילד לא מכוונת כנגד ההורה, אלא כלפי הצורך שלו להרגיש שייך.
פעמים רבות, גם תחושה שההורים כוחניים או סמכותניים והרצון הוא להידמות להם.
איך זה נראה בפועל?
דוגמאות –
הילד רוצה דברים שלא מותאמים לזמן. לדוגמא: רוצה לאכול אחרי ארוחת ערב בזמן שהוא כבר אמור להיות במיטה.
רוצה לשחק במחשב בבוקר, בזמן שצריך לצאת מהבית.
ילד שתובע "עוד פעם" ו"עוד סיפור".
ילד שמתעלם מההורה.
ילד שמתנהג לא בהתאם לגילו. לדוגמא: ילד שבעיקר בוכה במקום לדבר, ילד שנשכב על הריצפה ורוקע ברגליים בגיל שהוא אמור להסביר את רצונותיו.
ילד שיודע לעשות פעולות, אך תובע מהוריו לעשות זאת במקומו. לדוגמא: ילד שיודע להתלבש אך תובע מהוריו להלביש אותו.
– מדובר על התנהגות שחוזרת על עצמה ולא על אירוע בודד .
מה קורה אצל ההורה?
ההורה כועס, מותש, עצבני, רוצה להילחם בחזרה.
ההורה מבולבל – "ניסיתי בטוב וניסיתי ברע, שום דבר לא עובד".
"אני אראה לו שהוא לא קובע"
"אני אראה לו שאני יותר חזקה ממנו"
"אתעלם ממנו עד שהוא יפסיק"
מול מי מתקיים מאבק הכח?
מול סמכות. בד"כ ההורים ולפעמים גם בבי"ס ובגן.
ארבע השאלות להבנת ההיגיון הפנימי של ילד במאבק כח
מי אני – אני חזק או חלש.
מי האחרים – רוצים לשלוט עלי, רוצים להחליט עלי.
מה מסוכן עבורי – להפסיד.
מה המצב האידיאלי עבורי – להכניע את הסביבה, לנצח.
תפיסה הורית של מאבק ורצון להכניע את הילד ייצרו מעגל של מאבק וגם הקצנה של המצב.
ילד במאבק כח פחות פנוי להתמודד עם אתגרי הגיל, הוא מאוד מושקע בלהילחם.
מה עושים?
ראשית, מבינים שהילד לא יוכל לצאת ממאבק הכח בעצמו, הוא זקוק להורה שייצא בעצמו ממאבק הכח. כן, לא רק הילד נמצא במאבק גם ההורה נמצא שם.
לזכור את משמעות ההובלה ההורית, ההורה מוביל ומנהיג את הבית.
להימנע מדיבור בטון מצווה. תשב! תישן! תתקלח!
ליזום תשומת לב במקומות שמתאימים למהלך היום, לדוגמא: "אני מעוניינת שנשחק יחד", "אני אוהבת את החברה שלך ונהנית שאנחנו עושים דברים ביחד", "שמתי לב שאתה מבקש מים אחרי שאתה כבר במיטה, לכן היום השארתי לך כוס מים ליד המיטה" .
לאפשר בחירה, לדוגמא: "אתה רוצה לאכול חביתה או טוסט?", "אתה רוצה ללבוש את החולה באדומה או הכחולה?", "איזה ספר אתה בוחר שנקרא לפני השינה?"
בזמן רגוע – לנהל שיחה עם הילד, לבקש ממנו עזרה ורעיונות לפיתרון. לדוגמא: "בבית שלנו מתקלחים בכל יום. אני יודעת שאתה גדול ומסוגל להיכנס להתקלח, אני לא רוצה לכעוס בכל יום, זה לא מתאים ליחסים בינינו. איך אתה מציע לפתור את זה?"
להקדיש זמן קבוע למפגש עם הילד, מעין חוג אמא/אבא – ילד. נמצאים יחד ועושים פעילות שהילד מבקש.
לעודד כל התנהגות שיש בה שיפור, העידוד יתייחס לתהליך וליכולות שהילד מגלה תוך כדי תהליך.
