יחסי אחים, אחד הדברים הכי מפעילים את ההורים. בכל גיל של הילדים.
כהורים אנחנו רוצים שילדינו יסתדרו אחד עם השני, שיהיו יחסי אחים טובים.
כמה תובנות בנושא:
- ילדים (גם בוגרים) רבים על משאבים.
משאב פיזי: בגד, משחק, רכב וכו', ומשאב רגשי של ההורה.
משאב רגשי: מי הילד האהוב/רצוי/קורבן/חלש/חזק.
אחת המטרות החשובות, לא להעביר ריב על משאב פיזי לריב על משאב רגשי.
- הורים לא יודעים הכל.
הורה בטוח שהוא יודע מי אשם, מי התחיל וכו'. אז זהו, הוא לא.
מתנהלת מערכת יחסים בין הילדים שבחלקה הוא סמוי מהעין.
- הורה שמשווה בין ילדיו מעכב את היכולת שלהם להסתדר.
- "תוותר לו כי הוא הקטן/הגדול/הבכיין", ציווי שיוצר תפקידים מוגדרים ופגיעה ביכולת שלהם למצוא את הפיתרון שיוכל להתאים להם.
- הורה הוא לא השופט של ילדיו.
- רצוי שהורה ילמד את ילדיו גישור.
- דרך ריב בין אחים, הם לומדים על עצמם ועל התנהלות במערכת יחסים. חשוב ללמוד לדעת לריב, ולא מייד לדכא ריב..
- הבית אמור להיות מקום מוגן, ככזה חשוב שגם לריב יהיו גבולות.
- ביחסי אחים טעונים במיוחד, אבדוק את מערכות היחסים של ההורים עם אחיהם. לפעמים הילדים יורשים באופן לא מודע יריבות בין אחים, כחלק מהעברה בינדורית ואז התייחסות צריכה להיות רחבה יותר.
כמו כן, אם יש הפלה לא מעובדת או אובדן לא מעובד בין אחים האנרגיה של הניתוק יכולה להיות ביניהם.
- מערכת היחסים בין האחים זו בדרך כלל מערכת היחסים הארוכה ביותר שאדם יחווה בחייו ולהורה יש הזדמנות אדירה ללמד את ילדיו על יחסים.
